כנס רופין לטכנולוגיות מתקדמות לבעלי צרכים מיוחדים (חלק ב)

לחלק הראשון של הסקירה

על מנת להביא בפניכם את הרצאות הכנס, פנינו למרצים וביקשנו שיישלחו אלינו את המצגות.  אנו מודים מאוד לאותם מרצים שענו בחיוב.  המצגות יופיעו מלוות בפרטי המרצים, כך שבמידה ותרצו, תוכלו לפנות אליהם ישירות לקבלת פרטים נוספים.

הכנס היה בנוי ממספר הרצאות מבוא, פאנל סוגר ושני מושבים מקבילים.  במגבלות טכנולוגיות הנגישות הקיימות, לצערי נכחתי רק באחד המושבים.  עליהם אדבר.  עם זאת,  מחלק ממרצי המושב המקביל התקבלו מצגות שאצרף בהמשך (אם מישהו ממרצי הכנס קורא את הכתוב ומעוניין לצרף מצגת הרצאה, אנא שלחו לי הודעה או הגיבו.  יותר מאשמח לעדכן).  לתוכנית הכנס באתר מכללת רופין – לינק.

 

 

בעלי מוגבלויות, תומכיהם ותעסוקה

כדי להבין למי מיועדות הטכנולוגיות, מהם היקפי הדרישה הנוכחי והעתידיים, הובאו נתונים על מספר בעלי מוגבלויות בארץ ובעולם.  המספרים משכנעים כבר היום.

לפי דר' אריה רייכמן ממרכז האקדמי רופין, שיעור בעלי המוגבלויות בישראל נכון ל-2007 היה כ-20% מהאוכלוסיה, מחציתם בגילאי העבודה.  מדובר בשוק גדול בעל פוטנציאל כלכלי עצום קיים ומתפתח, ולכן, עידוד מיזמים מסחריים הינו כדאי (בני פפרמן).

בני פפרמן, מהמטה לשילוב בעלי מוגבלויות בשוק העבודה – משרד התמ"ת,  הציג נתונים מדאיגים:  אם שיעור התעסוקה בישראל של אנשים חסרי מוגבלויות הינו 72%, הרי ששיעור התעסוקה בין בעלי מוגבלויות הינו 45% בלבד!  אולם לא מודבר רק בבעלי מוגבלויות, אלא אף בבני משפחותיהם – או מעגל התמיכה המיידי שלהם.  המטפלים, בני משפחה של בעלי מוגבלויות משתכרים בממוצע 3000 ש"ח פחות מאנשים אשר בביתם אין בעלי מוגבלויות.  הפער קופץ ל- 5000 ש"ח כאשר מדובר במוגבלות חמורה.

המטה מגייס עסקים ומניע לשילוב בעלי מוגבלויות בשוק העבודה.  המטה פועל במספר מישורים:

  • מענקים להנגשת מקום העבודה והתאמתו לבעלי מובלויות.
  • סבסוד שכר עובדים.
  • שכר מינימום מותאם לעובד בעל יכולת עבודה מופחתת.
  • תמיכה במו"פ בתחום ההנגשה – בחיתוליו ודורש הבנה והעכרות בהתאם של משרד התמ"ת.
  • שינוי תקנות לטובת עצמאים שמהוים אחוז גבוה מבעלי מוגבלויות.

ניתן לקרוא את ההודעה מפורטת על תכנית המשרד באתר התמ"ת.

לא ברור כיצד תתקבל התאמת שכר המינימום.  האם עלינו לצפות לתרעומת  או מחאה חברתית?  אופן התגמול בעד עבודה הולך ומשתנה ומתרחק משיטת "העברת כרטיס". האם ייתכן שאין סיבה להשאיר מגמה זו מאחור בבואנו לחולל מהפכה בתחום התעסוקה?

יזמות ומו"פ במסגרת לימודים

הן המרכז האקדמי רופין והן המכללה האקדמית להנדסה בת"א מובילים תכנית לימודית המשלבת יזמות ומו"פ בתחום בעלי מוגבלויות והנגשה.

שתי המכללות נותנות מסגרת להתחלת פרויקט וטכנולוגי הכולל מו"פ, ומזכירות את דגם הפעולה של החממות הטכנולוגיות הנתמכות ע"י משרד התמ"ת.    מכללת אפקה מעודדת פניה והעלאת רעיונות (בעיות הדורשות פתרון) בתמורה לכ- 30 אחוז מהבעלות על המיזם.  כי למעשה הרעיון עשוי להגיע מבעל הבעיה או סביבתו הקרובה.

דר' אריה רייכמן, מהיחידה הרב תחומית של הנדסת איכות חיים במכללת רופין, הציג 3 פרויקטים המסתיימים השנה והוכיחו היתכנות:  משחקים לשיפור ביצועים קוגנטיביים אצל קשישים, עזרים להנגשת תחנות אוטובוס לעיוורים, ועזרים בבית החכם.   לפי דר' רייכמן, שיעור המוגבלות הקוגניטבית הוא הגבוה מבין כלל המוגבלויות הקיימות.  הפרויקטים מחפשים כעת מסגרת לפיתוח נוסף.

הרצאתם של עוז מחלבני ויצחק פומרנץ מובאת כאן:
אפקה יזמות – עוז מחלבני ויצחק פומרנץ

מחקר מדעי בתחום הקוגנטיביות

דר' נירית ליפשיץ ופלג בכר ממכללת אפקה הציגו פיתוח של עט לאבחון וטיפול בדיסגרפיה.  העט, בעל מראה ותחושה של עט רגיל, מאפשר מעקב התקדמות בסביבה טבעית, באמצעות מדד אוביקטיבי. העט מקצר את זמן הטיפול בבעלי מוגבלות דיסגראפית. קהל היעד העיקרי הוא תלמידים בטווח גילאים רחב.  המיזם נמצא בשלבי פיתוח ומחפש השקעה.  ואילו דר' יוסי ארזואן ממכללת רופין בחן את ההבדלים בתהליכיים מוחיים בין קוראים תקינים לבין דיסלקטים על מנת לבדוק האם אכן מדובר בהפרעה שפתית.  אופן הפעילות באזורי המוח דומה ומזכיר את אופן זרימת מידע ברשתות החברתיות.  מסתבר שההבדל טמון בעיקר במהירות.  כמו כן, דר' קרניאל מצא שדיסלקטים נעולים יותר על פרדיגמות עובדות ולכן השונות נמוכה יותר.

מחקר מדעי בתחום מוגבלויות תנועה

שיקום מיומנויות מוטוריות עקב שבץ מוחי – הרצאתו של דר' אמיר קרניאל מאונ' בן גוריון עסקה בבקרת תנועה חישובית והשלכות המחקר בתחום על טכנולוגיות שיקום עתידיות ללוקים בשבץ מוחי.  דרך שינוי התפיסה שהזכרון לא נועד לתיעוד מדויק של העבר, אלא, לתכנון עתידי באמצעות פסיפס של פיסות עבר, ניתן לשים דגש על התסגלות המטופלים ולאבחנם ולאמנם באמצעים רובוטיים מדויקים יותר.

הרצאתו המלאה של אמיר קרניאל מובאת במצגת הבאה:
אמיר קרניאל – בקרת תנועה חישובית: המחקר והשלכותיו על טכנולוגיות שיקום עתידיות.

גם דר' סיגל פורטנוי ממעבדת ההליכה והתנועה בהדסה, הר הצופים הציגה טכנולוגיות מתקדמות להערכה ושיקום בחולים בעלי ליקוי מוטורי.  תכופות ליקויים מוטוריים שאינם מטופלים כראוי, גורמים להחמרה וליצירת פתולוגיות נוספות.  החוקרות מעוניינות לפתח כלים ממוחשבים לאבחון מדויק של בעיה מוטורית וסיבתה הפיזיולוגית על מנת לספק פתרון שיקומי מתאים.  שימוש בגירוי מגנטי תוך גולגלתי (dTMS) לשפעול אזורי פגיעה, הוא אחד הכלים שצוות החוקרות מקוות להפעיל לשיקום נפגעי שבץ.

מצגת הרצאתה המלאה של דר' פורטנוי מובאית לעיל:

Portnoy Schwatrz – Hadassah Hospital-Advanced Technology for Evaluation and Rehabilitation of Gait in Motor…

דפוס התנועה של אנשים בריאים הוא כאוטי – Re-StepTM היא מערכת לאימון ומדידה של הליכה שפותחה ע"י  חברת סטפ אוף מיינד.  דר' מארק בלקוטיפוב סיקרן בנתונים הבאים – בעוד שמבנה התנועה של אנשים בריאים הוא כאוטי על מנת להגיב לתנאי סביבה משתנים, מבנה התנועה של נפעי מח אינו כאוטי.  דפוס זה מזכיר את מחקרו של דר' קרניאל על תהליכים מוחיים ופרדיגמות בנפגעי מוחין.  עפ"י דר' בלקופיטוב, המשמש גם כמנהל טכנולוגי בחברה המפתחת, המערכת "מלמדת" את הנפגעים לבצע תנועות סיבוביות ותורמת לשיקום.

יפי לבנון מביה"ח שיבא הציגה שימוש במערכת ביופידבק ללמדידה ואימון שרירים עם פגיעה עצבית בעת פעילות נורמלית.  וריקי בראון מבית רבקה הדגימה מערכת לשיקום באמצאות מציאות מדומה SeeMee, המשמשת לשיקום תוך כדי משחק.  היות ושיקום מוטורי סנסורי נוצר מנסיון ותלוי בגמישות מע' העצבים המרכזית והיות ונסיון מתאים הוא תוצאה של פעילות ספציפית, חזרתיות, מוטיבציה, ועצימות מתאימה  – המערכת, שפועלת בטכנולוגית לכידת וידאו, מאפשרת חופש תנועה, משוב ובקרה ע"י מטפל.

מניעה ממוחשבת של פצעי לחץ בקרב מרותקים למיטות – נחמן פליטניצקי, מנכ"ל עמותת מילב"ת ואתי מחברת וולסנס, הציגו מערכת לניטור ומיפוי פצעי לחץ לשימוש כ"א סיעודי.  אבחון וטיפול בפצעי לחץ נעשה כיום עפ"י פרוטוקול המבוסס של הערכות משוערות של כ"א סיעודי.  המיזם מציע מערכת חישה במיטת המטופל המדווחת על אזורי לחץ למערכת בקרה.  ראוי לציין שהמערכת ספגה ביקורת בפאנל הדיון הראשון עקב סרבולה ומחירה הגבוה לעומת רמת השימושיות שלה בבתי לחולים.

בסביבת המשחק הוירטואלית של חברת טימוקו התנסיתי בהפסקה, בין ההרצאות.  המשחק מתנהל מול מסך ומצלמה.  שרית הלבישה לי כפפות כדורים רכים על הידיים והיה עלי להזיז את הידיים באופן שיגרום לתנועת עצמים על המסך.  הפעילות מהנה וסוחפת גם למבוגרים ובריאים.  במצגת המצורפת ניתן לקבל פרטים נוספים על מערכת המשחק, שמאפשרת ניתוח תנועה למטפל והצעת טיפולים מתאימים.

חלק שלישי ואחרון יעסוק ברובוטיקה, תקשורת והבית החכם.

 

עלינו אלה