שועל, חסידה, עיצוב וחוק המספרים הגדולים

Anna Violet - the fox and the stork

בעקבות הפוסט האחרון, פנו אלינו מספר אנשים עם הערות ושאלות (תודה לכם!), וברצוננו להבהיר כוונות ולקדם מדיניות כפי שאנחנו חושבים שכדאי לעצבה.  תרגישו בנח להגיב גם אם אינכם מסכימים לדבר מה.  אנחנו נשמח לחשוב יחד אתכם כיצד להנגיש את החברה לאדם, את האדם לחברה ואת האדם לעצמו.  כדבר שבשגרה, הערות יתקבלו בשמחה רבה!  ותרגישו חפשי לחלוק ביקורת גם במערכת התגובות .

אלה נושאים העיקריים שנדונו בפניות:

  • למה הכוונה צימוד נכויות?
  • לעיצוב אין השפעה.  אנשים עם מוגבלות לא מוכנים להשתמש באביזרים.
  • לקבלה עצמית תפקיד מכריע בקבלה חברתית.
  • לקבלה חברתית תפקיד מכריע בקבלה עצמית.

אז מה זה "צימוד נכויות"?

להכללות יש צדדים חיוביים.  זהו כלי אוטומטי שימושי מאוד שפיתחנו כדי לקצר תהליכי עיבוד מידע, איחסונו ושליפתו בעת צורך.  כולנו משתמשים בכלי הזה על בסיס יומיומי, ולפעמים יש לכך השלכות גורפות מדי.

וכך קרה שאנשים, בראותם אדם עם מוגבלות, נוטים לייחס לו מוגבלויות או ליקויים נוספים.  לדוגמה:  לעיור – יש גם קשיי הליכה, החירש – גם קשה הבנה, ופולניה – גם לא עושה פנלים.  ושיהיה ברור, אותה תופעה מתקיימת גם כשה"ממיין", הינו בעל ליקוי בעצמו.  ולכן גישת הטייס אוטומטי פועלת כבומרנג ומגבילה אותנו, בסופו של דבר.  ואנחנו הרי מסתפקים במוגבלויות קיימות.

אנה ויולט - השועל והחסידה

מה בין מוגבלות, צורך וחוק המספרים הגדולים?

לפני המצאת הגלגלים והרכב, האנושות כולה היתה מוגבלת ביכולתה להגיע ממקום למקום במהירות.  כל האנשים

הוגבלו למהירות תנועה מירבית

של כ- 12 קמ"ש (סביר שפחות בדרכים לא סלולות).  היום, הצורך בתנועה מהירה וקלה התמלא ולכולנו יש כלי רכב (פרטיים או ציבוריים) והוא עוזר לנו לנוע במהירות ולהעביר משאות כבדים.  אף לא אחד מחשיב את התחבורה הקיימת כאביזר עזר לבעלי מוגבלויות.  למה?  כי זה נחשב לצורך בסיסי והרבה אנשים משתמשים בו.

תכ'לס – ההבדל בין צורך לצורך מיוחד (מוגבלות) הוא כמות האנשים.

* מקור איורים: אנה ויולט – דמויות מתוך השועל והחסידה מאת איזופוס.  Anna Violet – The Fox and the Stork לינק או לינק

היות ואנחנו חברה המעניקה שויון זכויות ושויון הזדמנויות גם למיעוטים, על פי חוק, חוק המספרים הגדולים אינו אמור לחול על צרכים אחרים של פרטים בחברה.  אך נכון להיום, צרכים שאינם נפוצים לכאורה, נקראים צרכים מיוחדים או תוצרי מוגבלויות.

 

אז מה לעיצוב ולזה?

מטרת העיצוב היא הפיכת הצורך המיוחד ל"סתם" צורך.  כאשר אביזרי עזר לבעלי צרכים מיוחדים הופכים לכלים פשוטים המספקים דרישה, הם נגישים יותר וקל יותר להשתמש בהם.

מטרת העיצוב היא להנגיש את הצרכים לחברה, ואת האביזרים למשתמשים. העיצוב המגניב מסייע להפטר מהגישה הכבדה והמבדלת ולעזור לאנשים להשתמש

בכלים שהם צריכים.
הגישה הלוגיסטית של פתרון טכני לצורך, לא מספיקה יותר.  יש צורך בפתרונות קשובים יותר ופחות מבדלים.

העיצוב נועד גם לאנשים שזקוקים לכך וגם לחברה, שתוכל להכיל את השונה ממנה, מהר יותר.

נכון, אין תחליף לקבלה עצמית, אין תחליף לקבלת השונה והאחר.  המטרה שלנו אינה לחנך.  אנו רוצים ליצור תנאים שבהם הקבלה וההכלה יהיו פשוטים ומתבקשים.  שינויים מתרחשים כאשר חל שינוי סביבתי או כאשר חל שינוי התנהגותי בחיי הפרט.  אנחנו כל הזמן מתעקשים על שינויים התנהגותיים, וזה חשוב.  כל מה שאנחנו אומרים זה: בואו ננסה לשנות גם את הסביבה, ונחיש את התהליך.

משל השועל והחסידה, איזופוס, איור מיילו וינטר

משל השועל והחסידה מאת איזופוס, איור - מיילו וינטר. מקור- פרויקט גוטנברג. אמנם לא זאת היתה כוונתו של איזופוס, אבל המשל ממחיש יפה את הצרכים השונים.

 

קרדיט:  מקור התמונה – פרויקט גוטנברג

עלינו אלה