בפיתוח: 5 חידושים טכנולוגיים אחרונים לטובת לקויי ראיה

איור עין ע"י זכרי ויץ'  http://www.flickr.com/people/labguest/

עין. איור: קישור בתחתית הפוסט. Zachary Veach. CC BY-NC-ND 2.0.

פוסט-טכנולוגיה

מספר לקויי ראיה בעולם מוערך בכ- 200 מיליון, מתוכם כ- 20 מיליון מוגדרים כעיוורים.  מתישהו, בעתיד הלא מאוד רחוק, יהיה פתרון לכל מוגבלות או נכות, ואנשים יוכלו לבחור אם הם מעדיפים לוותר (או לא) על רעש, על מראות או על תנועה. בינתיים בכל העולם שוקדים על פתרונות שיאפשרו חופש בחירה שכזה.  3 מתוך 5 החידושים האחרונים בתחום האביזרים ללקויי ראיה פותחו בישראל – מעוז חברות ההזנק.  אנחנו מורידים בפניהם את הכובע.

מי בטמן? מקל הליכה וירטואלי

מכשיר המאתר את כל האובייקטים בתווך של 10 מטר ממנו, מסייע בניווט באמצעות טכנולוגיית סונר.  המשתמש מכוון את המכשיר לכיוון התקדמותו, והמכשיר יורה קרן ממוקדת ובלתי נראית .  מספר חיישנים במכשיר אומדים את מרחק וגובה הגופים בקרבת המשתמש ומעבירים את המידע אל המשתמש בסדרות של ויברציות אינטואיטיביות, היוצרות תמונה מרחבית.  המידע מועבר בויברציות עדינות המזכירות רטט של מכשיר סלולרי.  המכשיר דורש זמן לימוד והסתגלות של מספר דקות וצפוי להיות נגיש יחסית מבחינה כלכלית (מקור מידע ראשוני: ג'רוזלם פוסט)

 

מפתחים:  דר' אמיר עמדי וצוותו, מהמעבדה לחקר מח אדם, האוניברסיטה העברית

בעלים:  ישום חברה לפיתוח מחקר – חברת מסחור הטכנולוגיות של האוניברסיטה העברית.

שלב הפיתוח:  אבטיפוס – סיד.

מחיר מוערך: 100 דולר.

 

ננו-רטינה – רשתית עין ביונית

רשתית מגלמת בעין את אותו התפקיד שגילמו סרטי הצילום במצלמה. רשתית מלאכותית היא למעשה שתל זעיר (ננו) המוחדר אל רשתית העין הפגועה בהרדמה מקומית בתהליך שאורכו כ-30 דקות.  החיישנים שבתוך השתל ממירים את האור, המגיע באופן טבעי, לפולסים חשמליים המגרים את הנוירונים ומעבירים את התמונה שנוצרה ע"י השתל אל המח.  השתל מיועד לאנשים שראייתם נפגעה כתוצאה מתהליך ניווני כדוגמת קטרקט, גלאוקומה או אחרים.

בעלים:  חברת ננו-רטינה (Nano-Retina), ישראל

שלב הפיתוח:  2013 ניסויים קליניים.

מחיר מוערך:  לא ידוע

 

קינקט בשירות לקויי ראיה – בלי ידיים

הקינקט הוא תוסף המותקן בקונסולת המשחקים של מייקרוסופט – xbox-360, ומשמש בעיקר גיימרים.  התכונה הבולטת ביותר של הקינקט היא שחרור השחקן מכבלי בקרה פיזיים.  הקינקט  מבוסס על מערכת חיישנים שמזהה את תנועות השחקן בחדר והופכת אותן לכלי שליטה על המשחק. חברה ישראלית בשם פריימסנס (PrimeSense), היא האחראית פיתוח זיהוי תנועות שחקן.  הקינקט שבר לאחרונה את שיא המכירות.

לפני כשבועיים שיחררה מייקרוסופט באופן רשמי את החבילת המפתחים של הקינקט (לינק) על מנת לאפשר פיתוח מבוסס התוסף.  עד כה, מפתחים במקומות שונים בעולם עשו בו שימוש פיראטי .

על פי המידע באתר מייקרוסופט, חבילת המפתחים כוללת דרייברים, תוכנות, מקורות מידע ומסמכים המאפשרים פיתוח נוסף באמצעות שימוש בתוכנה של מייקרוסופט.  המערכת מאפשרת גישה ועיבוד של מידע מחיישנים – מידע ויזואלי, קולי, צורני (שלד אדם) ועוד.

עוד לפני השחרור הרשמי של הקינקט, סטודנטים לתואר שני באוניברסיטת קונסטץ בגרמניה פיתחו מכשיר לאיתור מכשולים (לינק).  המכשיר הראשוני מוצב על ראש המשתמש (מעל קסדה או כד'),  התמונה והעומק מועברים אל לפטופ ומשם באמצעות רטט למכשיר הנענד על כף היד.  למרות שבשלב זה, המכשיר נראה מסורבל, פיתוח נוסף יאפשר ייצור אבטיפוס מתאים לשימוש.

עם שחרור התוסף לעולם, צפויים פיתוחים נוספים.  והאפשרויות עצומות.

מפתחים: מיכאל זולנר וסטפן הובר.  אוניברסיטת קונסטנץ, גרמניה.

שלב פיתוח:  פרה סיד.

 

רכב לעיוורים

האם עיוור יוכל לנהוג?  אם קראתם את שלושת הפיתוחים הקודמים, קרוב לוודאי שכן – רק עניין של זמן.

רכבים אוטונומיים כבר קיימים, וגוגל משתמשת בדגמים דומים למיפוי הערים ברחבי העולם.  אולם יש צורך בשליטה ע"י הנהג העיוור.  לשם כך נבנתה מערכת למכונית רגילה.  המערכת מורכבת ממדי תאוצה, מדי טווי לייזר (לאיתור מכשולים), מצלמות ומערכת GPS להערכת מיקום.  המידע מהחיישנים עובר ליח' עיבוד מידע והמערכת מסוגלת לייצר הוראות נסיעה בטוחה ובקרה.  על מנת שהמידע יגיע אל הנהג בדיוק ומהירות מירביים, פותחו ממשקים לא ויזואליים, כגון כפפות (רטט), מושב (רטט), ומערכת לחץ אויר שמשדרת מידע כאותות ברייל ומאפשרת קבלת החלטות.

ניתן לצפות בסרטון הבא בליווי כתוביות בעברית – לבחירה מתחת לחלון הוידאו.

 

מפתחים:  דניס הונג, RoMeLa , ארה"ב

שלב פיתוח: ראשוני

 

מסך ברייל ל"צפיה" במחשב במחיר נגיש

קיימים היום קוראי מסך – מכשירים המתרגמים את הטקסט על מסך מחשב לשפת ברייל (או קול).   לרוב, מכשירים אלה מסוגלים להתמודד עם שורה אחת בכל פעם.  החידוש במכשיר המדובר הוא תצוגה של שורות מרובות שניתנת לריענון, ומאפשרת שימוש שוטף במחשב.  המכשיר הינו מסך לעיוורים אשר ניתן לקריאה ע"י מישוש הנקודות.  הטכנולוגיה ששימשה בננית המכשיר מאפשרת רענון ה"מסך" כשדף המחשב מרוענן.  אמנם מכשור שכזה אינו מהווה חידוש של ממש, אולם מחירו הנמוך בהחלט כן.  המכשיר פותח בהודו, ויועד לאוכלוסיה שידה אינה משגת לרכוש את המכשירים הקיימים .  מחיר המכשיר המוערך הינו כ- 500 דולר, לעומת כ- 3000 דולר ויותר למכשירים הקיימים בשוק.  מקור ידיעה – לינק.

מפתחים:  פול ד. סוזה, הודו.

שלב בפיתוח: לא ידוע.

מחיר מוערך: 500 דולר

 

הטכנולוגיה כבר(כמעט) כאן.  בעתיד הקרוב אנחנו נדרש לחקיקה חדשה, התנהלות חדשה ופתרונות חדשים בחברה שחלק ניכר מחבריה אינם מהווים חלק ממנה.  האם עיוור יקבל ביטוח רכב? האם חירש "יורשה" להטיס מטוס? ומה יעשו כל אותם "מוגבלים" שאינם מוגבלים יותר?  מה עם עבודה?  מה עם קהילה?  מה עם התקנים שיכולים לתקשר עם כל הפתרונות הטכנולוגיים, ולאפשר נגישות מלאה בפועל?

 

אם חשבתם על המכשיר המושלם שהיה פותר לכם הרבה בעיות הקשורות למוגבלויות – נשמח אם תשתפו עמנו.  מי יודע, אולי יהיה מי שיענה לבקשתכם.

 

מקור תמונה:  labguest

עלינו אלה