כנס טכנולוגיה בשירות הנגישות: מופת לכנס מונגש ותמיכה בפיתוח טכנולוגיות לאנשים עם מוגבלויות

כנס טכנולוגיה בשירות אנשים עם מוגבלויות נערך בשבוע שעבר בבית חיל האויר בהרצליה.  לפני כחצי שנה הייתי בכנס בנושא דומה. ההבדל העיקרי הוא באריזה.

שני אירועים גנבו את ההצגה בכנס.  הראשון שבהם הנגישות.

אתחיל מאחת המסקנות שלי מהכנס:  אילו חיי היומיום של אנשים עם מוגבלות היו מונגשים כך – ברחוב, בעבודה, בלימודים ומוסדות אחרים אז:

  • המדינה היתה חוסכת הרבה מאוד כסף.
  • היתה תוספת של עד 18 אחוז מהאוכלוסיה לכח העבודה (קוראים לזה ירידה משמעותית בשיעור האבטלה).
  • פרטים באוכלוסיית ישראל היו אמפתיים יותר לזולת.
  • ובכלל, ישראל היתה מקום נעים יותר לחיות בו.

כמו שכבר הבנתם, הכנס היה מונגש.  הוא היה מונגש לאנשים עם מגבלות תנועה, לאנשים לקויי ראיה ולאנשים כבדי שמיעה.  וזאת הפעם הראשונה שאני משתתפת בכנס כזה.  זה היה עיקר כוחו.  לא הטכנולוגיות, לא הההרצאות המעניינות, אלא ארגון הכנס.  ועל כך קריאות הידד רמות למארגני הכנס – עמותת נגישות ישראל.

הטכנולוגיות מתפתחות במהירות בזק.  היום, בעידן הרשתות החברתיות, כשמידע נע לרוחב, מתרחשת תאוצה גם בתחום הטכנולוגיה.  כתוצאה, מעמיק הפער בין הפוטנציאל הטכנולוגי לבין המצב התפקודי-חברתי המציאותי של אנשים עם מובלויות בישראל ובעולם.  על המדינה והחברה להדביק את ההתפתחות הטכנולוגית גם בגישה וגם בחקיקה.  ורצוי להתחיל עם נגישות.

אתם מוזמנים להתרשם:

 

בעיניי, נקודת האור השניה בכנס היתה הכרזת המדען הראשי.  אבי חסון, המדען הראשי במשרד התמ"ת, הכריז על השקת תכנית פיילוט לעידוד פתרונות טכנולוגיים לאנשים עם צרכים מיוחדים.  לתכנית יוכלו לפנות עמותות וחברות צעירות.

לדברי המדע"ר, לתכנית הוקצה תקציב כולל של 18 מיליון ש"ח.  המשתתפים בתכנית, יוכלו לקבל תמיכה בשיעור של 65% / 85% עד לתקציב של 600,000 ש"ח.  פרטי התכנית עדיין לא מופיעים באתר במדע"ר, ואנחנו מחכים להם בקוצר רוח.  התכנית מזכירה את תכנית תנופה ותכנית החממות הטכנולוגיות.

מדע"ר:  הושקה תכנית פיילוט לעידוד פתרונות טכנולוגיים לאנשים עם צרכים מיוחדים.  לתכנית יוכלו לפנות עמותות וחברות צעירות.

זוהי שעתה הטובה של עמותת מילב"ת אשר פועלת כשלושה עשורים בבניית פתרונות טכנולוגיים לאנשים עם מוגבלויות.  אני מקווה שגם עמותות אחרות יעלו על הסירה וירתמו את הכח החשוב ביותר שלהן לטובת מטרתן – הידע שלהן לגבי הצרכים של אנשים עם מוגבלויות, וגישה לאנשים אלה.  משום שלפני הכל, לפני כל פיתוח טכנולוגי יש לזהות את הצורך והשימושיות.

בצורה זו, יוכלו העמותות, לראשונה, להשתחרר מתלותן במענקי המדינה ותרומות הניתנים כחסד ולתת דוגמא חיה להעצמה.  אם עד כה ישראל נחשבה לאומת הסטארט-אפים (Start-up Nation), פה הפוטנציאל להופכה לאומת טכנולוגיות הנגישות.  יש לנו כאן הזדמנות, ללא כל שמץ של ציניות, להפוך למגדלור עולמי בתחום.

 

הטכנולוגיות בכנס

בכנס טכנולוגיה, אי אפשר בלי טכנולוגיה.  הטכנולוגיה היא זאת שמאפשרת ליותר ויותר אנשים לקחת חלק בכלל הפעילויות שמציעה החברה והמדינה.

 

חברת מייקרוסופט הציגה את מפות העולם הטופוגרפיות עם צילומי גולשים (שאנחנו מכירים מגוגל) והדגימה את תוכנת וורד 2012 שכוללת בתוכה פונקצית בדיקת נגישות מסמכים.  הציגה אפליקציה בניית תמונות תלת מימד מתוך צילומי גולשים. בנוסף הציגה את טכנולוגיית קינקט שכתבנו עליה לפני כשבועיים, שכוללת טכנולוגיית זיהוי תנועת גוף של שחקן.

לפני כשבועיים סיפרנו שגוגל עובדת על הנגשת הרשת החברתית גוגל+ לכבדי שמיעה ושימוש בשפת הסימנים, וקיווינו שפייסבוק תלך בעקבותיה.  כאשר חברות גדולות נרתמות לטובת ציבור עם מוגבלויות, יש סיכוי טוב שנקבל גל שנובע אולי מטעמים שיווקיים, אבל הוא לחלוטין לטובתנו.

אייל סלע מאיגוד האינטרנט הישראלי הסביר על אתרי אינטרנט נגישים ועל ביטול חשיבות הגוף בשימוש בהם.  הנושא חשוב מעין כמוהו במיוחד לאנשים עם מוגבלויות, שהטכנולוגיות הממוחשבות והאינטרנט פותרים להם הרבה מאוד בעיות תקשורת וניידות.  המצגת שלו זמינה להורדה כאן.

דר' אשר וטורי, עתידן מאונ' ת"א, תיאר מאפיינים של טכנולוגיות עתידיות.  הן יהיו קטנות יותר (ננו), מהירות יותר (תקשורת), ממוחשבות יותר ויכללו רובוטים.  ציין את היתרונות ואת האיומים העתידיים כגון ניכור, טרור ואח גדול.

משה קילים מחב' מהל"ב הציג שתי מערכות.  1.  שלט לעיוורים ולאנשים עם מוגבלויות אחרות המופעל מרחוק ומתריע באמצעות רטט על נקודת שירות/מעלית קרובה ומקריא הודעה מוקלטת מראש.  2. CALL HEAR – מערכת זימון שירות המופעלת ע"י מפתח המחולק חינם למעוניינים.  המערכות כבר מותקנות בתחנות דלק, סופר פארם.  מאפשרת לקרוא לאיש שירות במקום מבלי לצאת מהרכב, לדוגמא.  עלות המכשיר להתקנה בבתי עסק הינו 360 ש"ח בלבד וזוהי באמת הוצאה נמוכה יחסית ליתרון שלה לבית העסק.

ראובן גפני, מתשר געש, הסביר על טכנולוגיות קיימות לקריאה לכבדי ראיה.  הטכנולוגיות מורכבות מכלי הגדלת טקסטים, הגדלת הניגודיות בין הרקע לטקסט, המרת טקסטים לברייל או לקול.

כאשר אורי גלזר ("יוצאים מהבועה") החל בהרצאתו, המילה "מהלך" הסגירה שהאיש הוא איש מדיה.  המהלך אודותיו דיבר הוא מהלך חשוב שצירף יחדיו את ארגוני כבדי השמיעה והחרשים יחד עם גופי השידור בישראל והכניס כתוביות למסכי הטלויזיה שלנו.  "יוצאים מהבועה" הוא פרויקט קהילתי אותו יזם המפיק אורי גלזר, שהגן על הרעיון כפטנט זכויות יוצרים.  הפרויקט מעודד עסקים וחברות מסחריות לתמלל פרסומות (כתוביות) ותוכניות טלויזיה כחלק מהפעילויות השיווקיות שלהן (נישה ב cause marketing).

עופר לידרור הציג את ביופארק, תו החניה העתידי.  מטרת תו החניה היא שימוש בלעדי של הנכה והמורשה בחניית נכים באמצעות כרטיס אלקטרוני.  הכרטיס מוזן במידע ביומטרי ועובד רק אם האוחז בו הוא מורשה החניה, באמצעות טביעת אצבע. למרות ההתנגדות המיידית, הפרטיות נשמרת, והמידע על השימוש נשמר בכרטיס בלבד ואינו מועבר למאגר נתונים.  אני מצרה על כך שיש יוזמה כזאת, שנובעת מגניבות חניה.  היתרון הבולט הוא שהחניה מותרת למשתמש ולא לרכב.  הטכנולוגיה מוגנת בפטנט ובעלי מנסים להכניסה לשימוש בארץ ובעולם.

דני מור מהידרופיקס הציג טכנולוגיות רכב עתידיות, עדכניות והיסטוריות לאנשים בכסאות גלגלים.  המצאת הרכב הראשון עם מעלית הוא סיפור מעניין שמדגים עד כמה הצרכן הוא הוא מקור הידע האמיתי.  בראון, לקח רכב של מחלק חלב, אסף חלקי מלגזה ויצר את המעלית הראשונה.  עיתונאי ראה במקרה וכתב, מישהו קרא, והזמין.  וכך נוצר הרכב המסחרי הראשון.  הטכנולוגיות העדכניות שנמצאות בשימוש כוללות בקרה ידנית. בקרהידנית מורכבת מג'ויסטיק המדמה את התחושה של רכב רגיל ומאפשר שליטה טובה יותר.

איתי נחליאל, ממשל זמין, הציג מהלך (!) של ממשל זמין בתחומי נגישות שירותים מקוונים.  לדוגמא:  תעודת זהות אלקטרונית תאפשר זיהוי מרחוק ותייתר את הצורך בהגעה פיזית למקום.  בתחילת 2012 יופעל מערך MyGov שיהיה זמין 24 שעות, אישי, יאפשר קבלת הודעות ותזכורות ממשרדים שונים ועוד.  מרבית משרדי הממשלה יצורפו למערך.

דר' שירה ילון חיימוביץ מהמרכז האקדמי אונו, דיברה על תפקוד עם מוגבלויות קוגנטיביות בעולם מהיר וקדחתני.  עם הפיתוח של טכנולוגיות חכמות ומהירות יש לאפשר ממשק מותאם אישית.  ממשק שיאפשר לאנשים עם מגבלות קוגניטביות או מנטליות להשתמש בטכנולוגיות.

אורית נוי סקרה מספר טכנולוגיות שפותחו ברחבי העולם לעזרת אנשים עם מוגבלויות.  הטכנולוגיות הנ"ל נשארות בגדר אבטיפוס ואינן ממוסחרות עקב עלותן הגבוהה.  טכנולוגיה שאין דרך למסחר אותה, היא תרגיל מעבדה בדרך לדבר הבא.

 

בפאנל המסכם השתתפו חברי הכנסת אילן גילאון וזבולון אורלב לצד אחיה קמארה ויובל וגנר מארגוני הנגישות. הועלו נושאים לטיפול ביניהם: העסקת אנשים עם מוגבלויות (ישראל מקום אחרון בעולם!), שיפור אכיפה, הימנעות ממונופולים טכנולוגיים, מעורבות אנשים ושימוש אקטיבי בשירותים חדשים. הפאנל היה סטרילי. מי שהיה במפגש דומה קודם לכן, שמע מילים שחוזרות על עצמן. מאידך, כך בדיוק משננים מטרות וחותרים אליהן.

מוזמנים לקרוא גם את הפוסט הנהדר של לירית שפיר שמש – כאן.  לירית מציגה נקודות מבט של משתמשים באמצעי הנגישות והתובנות שלה מרחיבות דעת.

עלינו אלה