סרט אילם: כתוביות בסרטים ישראלים בקולנוע – חלק ראשון בסדרה

סרט אילם / מל ברוקס 1976. קרדיט תמונה IMDB

סרט אילם / מל ברוקס 1976. קרדיט תמונה IMDB

אני נמנעת באופן שיטתי מצפיה בסרטים ישראלים בבתי קולנוע.  הסיבה היחידה היא שהם לא מדברים בשפה שלי.

מאז שאני זוכרת את עצמי, אני אוהבת קולנוע.  אולם גדול אפלולי וקריר, מסך שחובק את רוב שדה הראיה (היי, אתם שיושבים מאחור, אתם מקבלים מסך טלויזיה!) וצלילים שעוטפים אותך מכל עבר.  כל אלה, יוצרים חוויה של כניסה לתוך הסרט.  שיטוט בעולמות מקבילים, אחרים וגילוי תרבויות ותפיסות עולם שלא הכרת.

אני מבקרת בבתי קולנוע, פוקדת את פסטיבל הקולנוע הבינלאומי בירושלים, הולכת לסינמטקים, פסטיבלי אנימציה ואחרים.  הרבה מאוד סרטים – אף לא אחד מהם ישראלי.

הסרטון הבא מתאר בצורה בהירה כשל רווח בחברה בה אנחנו חיים:

 

כתוביות בקולנוע

האמת צריכה להאמר.  בורכנו.  בעוד שבמדינות רבות סרטים זרים מדובבים לשפה מקומית, בארץ מצרפים להם כתוביות.  בורכנו, כי כך אנחנו זוכים להתוודע לקולות השחקנים השונים, וכך הסרט שומר על צביונו המקורי.  וכן, כך קהל גדול יותר יכול להנות מקולנוע בישראל.  בארץ אנחנו רגילים שכל הסרטים הזרים שמוקרנים בבתי קולנוע או טלויזיה , ורוב הסרטים בדי.וי.די מלווים בכתוביות בעברית.

לא כך הדבר בסרטים ישראלים.   אין בהם כתוביות ומבחינתי במחצית מהסרט השחקנים והקריינים דוברים שפה זרה או פותחים וסוגרים את הפה כאילו היו דגים חנוקים.  במילים אחרות, הסרטים הישראלים מתויגים אצלי תחת "סרט אילם".   וכך, הפכו כל סרטי הקולנוע הישראלים לסרטי טלויזיה או מחשב.  הקטע המצחיק הוא שתמיד חשבתי שככה זה וזהו.  לאחרונה, בזכות ארגון בקול הבנתי שלא.  לא חייב להיות "ככה זה".

 

כך יוצא, שהקולנוע הישראלי מקטין את קהל היעד שלו ב- 10% לפחות.

 

כתוביות בסרטי פסטיבלים

פסטיבל קולנוע זאת הזדמנות פז להכיר קולנוע אחר, פחות מסחרי, שרוב הסיכויים שלא תוכלו לראותו בדרך אחרת.  כנראה, שמלכתחילה הפסטיבלים הנ"ל מיועדים לקבוצה מצומצמת יחסית של אנשים, מכורים לדבר .  ייתכן גם שהפסטיבלים הנ"ל מתויגים ככנסים מקצועיים בתחום הקולנוע.  התוצאה היא שהקרנות הסרטים היחידות שמלוות בכתוביות, הן

  1. הקרנות של סרטים שאינם דוברים עברית או אנגלית. סרטים אלה זוכים לכתוביות באנגלית .
  2. סרטים שמיועדים להקרנה מסחרית. ואז אין יתרון מיוחד בצפיה בהם בפסטיבל.

אני מוכרחה להודות שבזכות גישה זאת, הכרתי תרבויות שייתכן והייתי מדלגת על חלקן.  כאשר אני עוברת על תכניית פסטיבל, הסינון הראשון שאני מבצעת, הוא שפה – נבחרת רק שפה שאינה אנגלית או עברית.  לפני כן, לא היה לי שמץ של מושג שמתרחשת עשיה קולנועית מרתקת גם ברומניה, בוסניה, גרוזיה  או פולין.

בסרטים דוברי עברית ואנגלית אני צופה רק בפורמט ביתי מוקטן, באיכות ירודה עם כתוביות באנגלית.  זכותי לחוויה קולנועית נשללה.

 

למה אין כתוביות בסרטים ישראלים בקולנוע?

הנושא הזה מעסיק לא רק אותי.  התברר לי שיש אנשים נוספים שמוטרדים וכותבים על כך.  לירית שפיר שמש הקדישה לנושא מספר פוסטים בבלוג שלה.  על פי יוצרי ומפיצי סרטים הסיבה היא היעדר תקציב או עלויות גבוהות.  מריקי פלד ולירית, חברות בקורס מקדמי נגישות בארגון בקול, למדתי על סיבה נוספת שהועלתה ע"י קולנוענים להיעדר כתוביות.  סיבה זו לא הייתי מעלה בדעתי:  מפגע אמנותי (ראו בפוסט הזה ).   יש קולנוענים הטוענים שכתוביות על המסך הן מפגע אמנותי שהורס את יצירת האמן, כפי שהתכוון אליה.

יש לנו שתי סיבות ידועות:

  1. מפגע אמנותי – כתוביות פוגעות במראה האסתטי של הסרט ומסיטות אליהן את קשב הקהל.  ואילו האמן מצפה שהקהל יפנה את מלוא תשומת לבו אל המבע הקולנועי (יוצרי סרטים מסוימים).
  2. עלויות – הכנסת כתוביות לעותקי הסרטים המופצים, כרוכה בעלויות גבוהות מדי (יוצרי סרטים ומפיצי סרטים).

אם אתם יודעים על סיבות נוספות, אנא יידעו אותנו בתגובות!

 

כמה כמוני?

אני אחת מתוך קהל של יותר מ- 10% מאוכלוסיית ישראל שיש להם רמות שונות של ליקוי שמיעה.  חלקם לא יכולים לשמוע כלל וחלקם "רק" לא יכולים להבין את הנאמר על המסך.  חיים היום בישראל 700,000 איש ואישה כבדי שמיעה.  אנשים אלה לא יבקרו בסרטים ישראלים בקולנוע.  פחות 700,000 לקוחות משלמים.  אבסורד.  וטרם הזכרתי את הזכות הבסיסית שלנו כאזרחי ישראל במסגרת חוק השויון לעסוק בכל פעילות בה נרצה לעסוק, כולל פעילות פנאי.

 

אז מה הלאה?

החוק יקום, וייקבעו תקנות בדבר הנגשת בתי קולנוע גם לכבדי שמיעה.  זה רק עניין של זמן. בינתיים, מטרתה של סדרת הפוסטים הקרובה היא להעלות את הנושא אל פני השטח. ליצור דיון ולהביא לשיפור המצב מתוך רצון טוב ואינטרסים כלכליים לגיטימיים. כל זאת עוד בטרם יגיעו תקנות עתידיות לידי אכיפה בפועל. כחלק מהשאיפה להגיע לעולם תרבות נגיש, אסקור כאן טכנולוגיות חדשות לשידור כתוביות בבתי קולנוע. תקוותנו היא ששילוב בין נאורות חברתית, אחריות תאגידית ,חדשנות טכנולוגית ושיתופי פעולה בין הגורמים השונים יביאו אותנו אל המטרה.

תודה גדולה ללירית שמש שפיר על ההערות וההארות בעדכון הפוסט, ועל שיתוף הפעולה בינינו לעתיד טוב יותר.

 

לפרקים נוספים בסדרה:

לשנה טובה: כתוביות בסרטים ישראלים בקולנוע – חלק 2

כתוביות בסרטים ישראלים בקולנוע: הטכנולוגיות – חלק 3

לתמיכה, אתם מוזמנים להצטרף לעצומה שלנו בפייסבוק ולתרום את קולכם למטרה חשובה זו – להצטרפות לחצו על הקישור ולאחר מכן "אני מגיע/ה" או "Attending" בחלק העליון של העמוד.  שתפו גם עם חבריכם כאן, או לחצו "לשתף" או "Share".

עלינו אלה