כתוביות בסרטים ישראלים בקולנוע: הטכנולוגיות – חלק 3

סמל בינלאומי לכתוביות סגורות

מחיר צפיה בסרט קולנוע בארץ עומד על כ 35- 45 ש"ח .  הייתם מוכנים לשלם סכום זה כדי לצפות בסרט נטול קול?  הייתם מוכנים לצפות בסרט כזה בחינם?

זו הסיבה לכך שכבדי השמיעה בישראל זקוקים לכתוביות בעברית גם בסרטים ישראלים.

בשני הפרקים הקודמים דנתי בצורך זה בכתוביות מנקודת מבט אישית וציבורית של כבדי השמיעה.   בחלק הזה, אני רוצה להתמקד בפתרונות – טכנולוגיות הקרנת כתוביות בסרטי קולנוע.  כל פתרון וכל טכנולוגיה צריכים להשען על צרכים ושמישות וישימות.  על כך אני רוצה לשים את הדגש כאן.

 

 

סוגי כתוביות בקולנוע

כתוביות בסרטים מתחלקות בגסות לשני סוגים – כתוביות פתוחות וכתוביות סגורות.  כתוביות פתוחות הן הכתוביות שכולנו מכירים מסרטים דוברי שפה זרה.  הן מופיעות על המסך, נצפות על ידי כלל הקהל ולא ניתן לבטלן.  כתוביות סגורות הן כתוביות שניתן להציגן ליחידים על פי דרישה.

אם רוצים לאפשר לחברות ההפצה ובתי הקולנוע להעניק שירות מיטבי לכלל הצופים ובתוכם צופים כבדי שמיעה, רצוי אולי להפיץ את הכתוביות בעותק נפרד.  עותק נפרד של כתוביות ניתן להקרנה הן בשיטה הפתוחה והן בשיטה הסגורה.

טכנולוגיות להקרנת כתוביות פתוחות

הדרך הנפוצה ביותר בארץ להקרנת כתוביות פתוחות, הנצפות על ידי כלל הצופים באולם, היא צריבתן/הדפסתן בגוף עותק הסרט.  דרך נוספת היא הקרנת קובץ כתוביות נפרד על המסך באמצעות מקרן נוסף (DTS-CSS Cinema Subtitling System או Dolby ScreenTalk).  לשימוש בקובץ כתוביות נפרד יש יתרונות, בהם העברת האחריות אל המפיצים, יכולת מתן שירות לדוברי שפות נוספות, הקטנת מספר העותקים הנדרשים והקטנת העלויות הכרוכות.

יתרונות

  1. כך התרגלנו.
  2. הכתוביות משמשות גם אנשים ללא ליקוי שמיעה, כאשר הדמויות הסרט לוחשות, מדברות במבטא וכיוב'.
  3. זהו הסיכוי האחרון שלנו לגרום לרבים מאיתנו לאיית נכון.  יותר מזה, זאת שיטה מהנה לעשות זאת.  כמה הזדמנויות יש לנו ללמוד בו זמנית גם איך עברית נשמעת וגם איך היא נראית?  לא עוד "אני ילך לסרט"!  זאת ההזדמנות שלנו להרים את דגל "עברית יפה שפה"!
  4. פרסום באמצעות כתוביות (אמצעי למימון "חסר", פניה לקהל ממוקד).

חסרונות

1.  מפגע אמנותי (יש שטוענים כך.  ראו פוסטים קודמים בסדרה).

לכתוביות בעברית בסרטים ישראלים פוטנציאל גדול לעשות פלאים ביכולת האיות של רבים מאיתנו.  לא עוד "אני ילך לסרט".  כך נניף את דגל ה"עברית יפה שפה"!

 

טכנולוגיות להקרנת כתוביות סגורות

בעוד שבישראל כתוביות בסרטי קולנוע זרים הן חלק מתרבות הצפיה שלנו, בעולם מקובל מאוד לדבב את הסרטים לשפה מקומית.  (כבר יצא לי לצפות בסרט עם דיבוב דל תקציב, שבו כל הדמויות הגבריות דובבו ע"י גבר אחד, וכל הדמויות הנשיות ע"י אישה אחת.  אל תנסו את זה בבית!)  ייתכן וזו הסיבה לכך שהתפתחו בעולם שיטות הקרנת כתוביות אופציונלית ליחידים – כתוביות סגורות.

בשיטת הכתוביות הסגורות, עותק הכתוביות נשמר בקובץ נפרד.  ההקרנה של הכתוביות נעשית במקביל להקרנת הסרט, באמצעים שונים.

מערכת הקרנת כתוביות החלון האחורי (Rear Window® Captioning System )

rare window captioning - כתוביות בשיטת החלון האחורי

rare window® captioning - כתוביות בשיטת החלון האחורי. טכנולוגיה מוגנת בפטנט של חברת WGBH מבוסטון.

המערכת מנסה לחקות ככל האפשר את שיטת הקרנת כתוביות פתוחות.  בשיטה זו, הכתוביות מופיעות בתמונת היפוך מראה על תצוגת  LED  בחלקו האחורי של האולם, ומשם מוקרנות אל מסכים אישיים שקופים של הצופים.  המסך ניתן לאיסוף בקופת בית הקולנוע.  הצופה מציב את מעמד המסך הגמיש בתוך מחזיק הכוס של המושב.  לפני תחילת הסרט על הצופה לכוונן את המסך לפי נוחותו. במהלך הסרט, הכתוביות המכווננות יופיעו, לכאורה, בחלקו התחתון של מסך הקולנוע – כפי שנראה ע"י הצופה.

שיטת החלון האחורי דורשת שימוש במערכת DTS-CSS המסנכרנת את את קובץ הכתוביות עם הסרט, בדומה להקרנת כתוביות פתוחה (ראו למעלה), בה הכתוביות מוקרנות ישירות על המסך.  ההבדל הוא שכאן הכתוביות מוקרנות על מסך אישי.

יתרונות:

  1. הקרנת כתוביות מותאמת אישית:  ניתן לבחור שפה, צבע, רקע וגודל כתוביות .
  2. אין צורך בצריבת עותקי סרטים.

חסרונות:

  1. צופים רבים מדווחים על אי יציבות המערכת והצורך לכוונון תכוף במהלך הסרט.
  2. צופים רבים מדווחים על חוויית צפיה משובשת המלווה בכאבי ראש וצוואר.
  3. מערכת מורכבת.
  4. מקומות ישיבה מוגבלים.

* מתרבות התלונות בעולם, שהמערכת אומצה בעקבות לובי חזק של היצרנים והכנסתה כחלק מחקיקה.  כיום נשמעים יותר ויותר קולות הדורשים להכניס מערכות אחרות, ואולי יעילות יותר, כחלופה.

CaptiView

למערכת הנ"ל אחראית חברת Doremi.  מבחינת צופה כבד שמיעה, המערכת דומה למערכת החלון האחורי.  ההבדל נעוץ בכך שתצוגת הכתוביות נעשית על צג דיגיטאלי אטום.  למעשה, על הצופה להסיט עיניו מהסרט אל הצג על מנת לקבל את מלוא המידע מהסרט.  היתרון של השיטה הוא בעיקר בכך שכל מקומות הישיבה באולם פתוחים לשימוש.

 

 

 

משקפי הכתוביות של סוני (Sony’s subtitle glasses)

בשנים האחרונות החלו בפיתוח מערכות הקרנת כתוביות אישיות, לבישות.  הכוונה, לרוב, למערכות המורכבות על הראש כמו משקפי ראיה או מערכות ראיה מורכבות יותר, המזכירות בצורתן מערכות ראיית לילה.

הפיתוח האחרון בתחום שייך לחברת סוני שהבטיחה להוציא את המערכת להפצה מסחרית בתוך כשנה.  סוני הכריזה על פיתוח אבטיפוס של משקפי הכתוביות באוגוסט האחרון.משקפי הכתוביות של חברת סוני המשקפיים יאפשרו תצוגה של עד 6 שפות, יותאמו גם לכבדי ראיה,  ילווו בתיאור קולי של הסרט ותאימו גם לסרטי תלת מימד.  החברה מבטיחה פתרון כולל ונח.

בחודשים האחרונים סוני ממשיכה לערוך הקרנות הדגמה באנגליה וזוכה ביותר ויותר קולות מפרגנים.

החברה תציע תכנית מימון שתקל על יוצרי הקולנוע, המפיצים ובתי הקולנוע, כשעיקר המימון יגיע מהמפיצים.

 

ומה אומרים כבדי השמיעה?

בפורומים ובבלוגים השונים לא מפרגנים לשיטת החלון האחורי, ולא מבינים למה לא נוקטים בשיטת הכתוביות הפתוחה, שלמעשה מייצגת את החלופה הזולה והנוחה והיעילה ביותר.  בארץ בה כתוביות בסרטים הן חלק בלתי נפרד מתרבות הצפיה שלנו, הן בטלויזיה והן בקולנוע, נראה שזאת הבחירה הנכונה –  שיטת הכתוביות הפתוחה – בין אם הכתוביות מוקרנות במקביל על המסך ובין אם הן מודפסות על עותק הסרט.

 

לקריאת הפרקים הקודמים בסדרה:

סרט אילם: כתוביות בסרטים ישראלים בקולנוע – חלק ראשון בסדרה

לשנה טובה: כתוביות בסרטים ישראלים בקולנוע – חלק 2

לתמיכה, אתם מוזמנים להצטרף לעצומה שלנו בפייסבוק ולתרום את קולכם למטרה חשובה זו – להצטרפות לחצו על הקישור ולאחר מכן "אני מגיע/ה" או "Attending" בחלק העליון של העמוד.  שתפו גם עם חבריכם כאן, או לחצו "לשתף" או "Share".  אם אתם מעוניינים לתרום בדרכים נוספות או באם יש לכם רעיונות כיצד, אנא צרו איתנו קשר, או כתבו בתגובות.

עלינו אלה